דברי המזכ"ל
הודים יקרים ה' עמכם
הציווי הראשון לו זוכה אברהם אבינו מהקב"ה:
"לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
מצווה אברהם לעזוב את כל המוכר, האהוב והמורגל את הארץ, הנופים והאקלים בו גדל, את התרבות, השפה והמנטליות בהן עוצב ואת משפחתו האהובה לה חב הוא את חייו ואת הישגיו עד כה.
האל המתגלה לאברהם בראשונה מבהיר לו כי הקשר האמיתי והמלא עמו יכול להיווצר רק במקום אחד על פני כדור הארץ, ארץ מיוחדת בה יושבים לעת עתה הכנענים, אליה חייב אברם לשים פניו, בה הוא חייב להתיישב ורק שם יזכה לקשר המיוחל עם בורא העולם ומנהיגו.
התורה אינה מתארת את מסעו של אברהם לארץ הבלתי נודעת אולם חז"ל השלימו בעומק הבנתם את התמונה ותארו כיצד מזהה אברהם בחושיו הרוחניים המחודדים כי אכן הגיע לארץ הקדושה – "אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית רבה לט ח). מבין אברהם כי חיי עמל ואתגר דורש הקב"ה מעמו הנבחר ולפיכך בחר הוא עבורם ארץ מורכבת ומאתגרת שתדרוש מהם עמל ועשיה מתמדת ותפיק מהם את מירב ומיטב הכוחות הגנוזים בהם, כך בימים ההם וכן בזמן הזה.
מעולם לא פסקה קריאת ה'לך לך' מלהדהד באזני ולבבות בניו של אברהם אבינו. מכל הגלויות, בכל התקופות ובכל המצבים היו שזכו להיענות לקריאה לחצות מדבריות, להיטלטל על גלי הים, להישדד בדרכים, לקפוא בלילות ולרעוב בימים ובלבד שיזכו לקיים את רצון הקב"ה ולחיות על פי רצונו במקום בו בחר לעמו על פני האדמה.
מתכנסים אנו בשבת זו בכל נפוצותינו וגלויותינו כדי להגביר ולהדהד בתוכנו את קריאת הקב"ה לאברהם ואולי בזכות זאת נזכה אנו ובנינו להאזר כח וללכת אף אנו אחרי הציווי האלוקי- " לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
בברכת חברים לתורה עבודה ועליה
נעם
הציווי הראשון לו זוכה אברהם אבינו מהקב"ה:
"לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
מצווה אברהם לעזוב את כל המוכר, האהוב והמורגל את הארץ, הנופים והאקלים בו גדל, את התרבות, השפה והמנטליות בהן עוצב ואת משפחתו האהובה לה חב הוא את חייו ואת הישגיו עד כה.
האל המתגלה לאברהם בראשונה מבהיר לו כי הקשר האמיתי והמלא עמו יכול להיווצר רק במקום אחד על פני כדור הארץ, ארץ מיוחדת בה יושבים לעת עתה הכנענים, אליה חייב אברם לשים פניו, בה הוא חייב להתיישב ורק שם יזכה לקשר המיוחל עם בורא העולם ומנהיגו.
התורה אינה מתארת את מסעו של אברהם לארץ הבלתי נודעת אולם חז"ל השלימו בעומק הבנתם את התמונה ותארו כיצד מזהה אברהם בחושיו הרוחניים המחודדים כי אכן הגיע לארץ הקדושה – "אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית רבה לט ח). מבין אברהם כי חיי עמל ואתגר דורש הקב"ה מעמו הנבחר ולפיכך בחר הוא עבורם ארץ מורכבת ומאתגרת שתדרוש מהם עמל ועשיה מתמדת ותפיק מהם את מירב ומיטב הכוחות הגנוזים בהם, כך בימים ההם וכן בזמן הזה.
מעולם לא פסקה קריאת ה'לך לך' מלהדהד באזני ולבבות בניו של אברהם אבינו. מכל הגלויות, בכל התקופות ובכל המצבים היו שזכו להיענות לקריאה לחצות מדבריות, להיטלטל על גלי הים, להישדד בדרכים, לקפוא בלילות ולרעוב בימים ובלבד שיזכו לקיים את רצון הקב"ה ולחיות על פי רצונו במקום בו בחר לעמו על פני האדמה.
מתכנסים אנו בשבת זו בכל נפוצותינו וגלויותינו כדי להגביר ולהדהד בתוכנו את קריאת הקב"ה לאברהם ואולי בזכות זאת נזכה אנו ובנינו להאזר כח וללכת אף אנו אחרי הציווי האלוקי- " לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
בברכת חברים לתורה עבודה ועליה
נעם